השפעת מדרסים 

 אביב ספושניק פיזיותרפיסט M.Sc

תקציר:

כולנו נתקלנו בעבר במדרסים, היה לנו בצבא, יש לחברים והאורטופד המליץ כשכאבו כפות הרגליים.

אך מה הם המדרסים ואם נעשו מחקרים שמוכיחים את יעילותם?

המאמר הבא ינסה לעשות קצת סדר.

מדרסים  משמשים לטיפול בפציעות שריר שלד מזה שנים רבות. מחקרים בדקו את השפעת המדרסים על פציעות רביע תחתון כבר ב 1972 והדגישו את הצורך בתיקון מנח כף הרגל בזמן דריכה בהקשר של פציעות כמו שברי מאמץ, דלקות אכילס, כאבי ברכיים ועוד. החומרים שמהם מדרסים מגוונים ואופן לקיחת מידת המדרס ( העמסת משקל, ללא העמסת משקל, rear foot natural position) שונה בין בעלי המקצוע ואף ההגדרה לאיש המקצוע שלוקח את מידת המדרס (פיזיותרפיסט, פודיאטריסט). במדינת ישראל אין חוק המסדיר את רמת מקצועיותו של האדם שרשאי לייצר מדרסים או לנפקם.

מטרת המדרס היא לתקן בעיה פאתומכנית הגורמת להתפתחות פציעה כרונית.

קיימות שלוש תיאוריות מרכזיות לאופן השפעת המדרסים על פתולוגיות: 1. התיאוריה הקינמטית- על ידי שימוש במדרס ניתן לשנות את טווח פעולת המפרקים. 2. התיאוריה הקינטית או בלימת זעזועים- על ידי שימוש בחומרים מסויימים ניתן להפחית את כוחות הזעזועים לרקמות הגוף.

3. התיאוריה הנויורומוטורית- על ידי שימוש במדרסים ניתן לשפר את הפעילות השרירית של שרירים מסויימים ועל ידי כך להפחית כאב ולשפר תפקוד.

האם יש סימוכין לתיאוריות?

מחקרים הראו כי קיים קשר בין הפרעה בתזמון תנועת כף רגל לבין התפתחות כאבי ברכיים, מאידך נשלל הקשר שבין פרונציית יתר או פרונציה מוגברת לבין כאבי ברכיים. כמו כן, לא נמצאו כל סימוכין משמעותיים לביסוס התיאוריה הנויירומוטורית.מכאן ניתן להבין שתחום המדרסים מלא בסתירות ודעות שונות. 

 Plantar faciitis – פציעת עומס יתר שמאופיינת על ידי תהליך דלקתי בחיבור שבין הפציה הפלנטרית לקלקנאוס(עצם העקב). הפציעה נפוצה אצל אוכלוסיה בגיל מתקדם ואצל 10% מהרצים. מדרסים נמצאו כיעילים לטיפול בבעיה זו.

שברי מאמץ בשוק (Tibial stress fractures)- פציעת עומס יתר שמאופיינת על ידי דלקת ברקמת העצם עד כדי מיקרו שברים בעצם. הסיבה העיקרית להתפתחותה היא עומסים גבוהים חוזרים ונשנים שברי מאמץ נפוצים אצל ספורטאים מקצועיים אך בעיקר אצל חיילים בשלבי הכשרה. מדרסים נמצאו כיעילים למניעה וטיפול בשברי מאמץ.

Shin splints- פציעת עומס יתר, המאופיינת בדלקת של מעטפת העצם. מדרסים נמצאו כיעילים לטיפול בבעיה זו.

תסמונת כאב פיקה – ירך (Patellofemoral pain syndrome) הינה פציעה המאפיינת חיילים וספורטאים (ראה/י מאמר בנושא ברך). לא נמצאה יעילות מוכחת של מדרסים לטיפול בבעיה זו.

Midportion Achilles tendinopathy- פגיעה בגיד אכילס על רקע עומס יתר. מדרסים נמצאו יעילים לטיפול בבעיה זו.

1. רקע

מדרסים  משמשים לטיפול בפציעות שריר שלד מזה שנים רבות. מחקרים בדקו את השפעת המדרסים על פציעות רביע תחתון כבר ב 1972 והדגישו את הצורך בתיקון פרונציה  לא נורמלית של כף הרגל בהקשר של פציעות כמו שברי מאמץ, דלקות אכילס, כאבי ברכיים ועוד(Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007). פציעות רביע תחתון עלולות להגביל את תפקוד יומיומי ולגרום לכאב( Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007) .קיימות פציעות מגוונות ברביע תחתון. Plantar faciitis הינה פציעת עומס יתר שמאופיינת על ידי תהליך דלקתי בחיבור שבין הפציה לקלקנאוס. היא נפוצה אצל אוכלוסיה בגיל מתקדם ואצל 10% מהרצים(Hume et al., 2008) האטיולוגיה לא ברורה . שברי מאמץ בשוק (Tibial stress fractures) הינה פציעת עומס יתר שמאופיינת על ידי דלקת ברקמת העצם עד כדי מיקרו שבריםהסיבה העיקרית להתפתחותה היא עומסים גבוהים חוזרים ונשנים(Hume et al., 2008). שברי מאמץ נפוצים אצל ספורטאים מקצועיים אך בעיקר אצל חיילים בשלבי הכשרה(Finestone et al., 2004; Franklyn Miller, Wilson, Bilzon, & McCrory, 2011). תסמונת כאב ברך פטלופמורלי (Patellofemoral pain syndrome –PFPS) הינה פציעה המאייפנת חיילים(Almeida et al., 1999) וספורטאים(Barton et al., 2010), ההגדרה לPFPS היא כאב רטרופטלרי או פריפטלרי, המופיע בזמן הליכה, ריצה, קפיצה, מדרגות וישיבה מושכת( Barton et al., 2010). הכאב מופיע הן אצל מבוגרים(Hossain et al., 2011) והן אצל בני נוער(Eng, & Pierrynowski.,  1993). הסיבות לפציעה זו מתחלקות לגורמים חיצונים ( פעילות מוגברת, הנעלה, תזונה ) וסיבות פנימיות שעיקרן הוא מבנה ביומכני ( pes planus, פרונציה של כף הרגל, הגדלה של זוית היישום של שריר הארבע ראשי – Q angle)(Barton et al., 2010).

בספרות קיימת חוסר אחידות לגבי הגדרה של מדרס( Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007; Collins et al., 2008; Hawke, et al., 2008, ). החומרים שמהם הם עשויים מגוונים, אופן לקיחת מידת המדרס ( העמסת משקל, ללא העמסת משקל, rear foot natural position)( Hawke  et al., 2008) שונה ואף ההגדרה לאיש המקצוע שלוקח את מידת המדרס {פיזיותרפיסט(Collins et al., 2007; Collins et al., 2008), פודיאטריסט(Hawke  et al., 2008)}.

ה American college of foot and ankle orthopedics and medicine  (ACFAOM)  פירסם עקרונות מנחים שמטרתם לסייע לקלינאי להחליט האם לשלוח מטופל לטיפול באמצעות מדרסים(American College of foot and Ankle Orthopedics and Medicince., 2006) (The Prescription Custom Foot Orthoses Practice Guidelines).  על פי ACFAOM מדרס ((orthosis נכנס לתוך שם כולל של מכשירים שמטרתם לסייע, לייצב, למנוע, לעודד את טווח התנועה והיכולת הפונקציונאלית(American College of foot and Ankle Orthopedics and Medicine., 2006). לא קיימת הגדרה חד משמעית למדרס. הACFAOM  מגדיר מדרס (foot orthosis) כמכשיר שמטרתו לטפל בכף הרגל. מדרס מותאם (costum foot orthosis) מוגדר על ידי ארגון זה כמכשיר הנגזר מהערכה תלת מימדית של כף רגל המטופל. הגדרת הארגון למדרס מותאם על פי מרשם היא, מדרס שמיוצר באופן ייחודי בכדי לענות על בעיה פתומכאנית של כף הרגל, מבנית או פונקציונאלית(American College of foot and Ankle Orthopedics and Medicine., 2006). Hawke et al. 2008 הגדירו מדרס מותאם כמכשיר שנגזר מתביעה של כף הרגל ( לדוגמא: סריקת לייזר או גבס ) ומיוצר על ידי איש מקצוע בהתאם לבעיה המסויימת.2007 .Collins et al הגדירה מדרס כמכשיר המעוצב כך שיתאים לחלק הפלנטרי של כף הרגל ומטרתו למנוע ולטפל בפציעה, כאב, או מגבלה על ידי אופטימיזציה של תפקוד הרביע התחתון.

קיימות שלוש תיאוריות מרכזיות לאופן השפעת המדרסים על פתולוגיות: 1. התיאוריה הקינמטית- על ידי שימוש במדרס ניתן לשנות את טווח פעולת המפרקים. 2. התיאוריה הקינטית או בלימת זעזועים- על ידי שימוש בחומרים מסויימים ניתן להפחית את כוחות ההחזר לרקמות הגוף.

3. התיאוריה הנויורומוטורית- על ידי שימוש במדרסים ניתן לשפר את הפעילות השרירית של שרירים מסויימים ועל ידי כך להפחית כאב ולשפר תפקוד(Mills, Blanch, Chapman, McPoil, & Vicenzino, 2010).

התיאוריות  המצויינות לעיל שנויות במחלוקת משום שקיים קושי להוכיח את אמתותן. Powers et al. 2002  מצא כי אין קשר בין פרונציה לבין PFPS. יחד עם זאת נמצא כי אצל חלק מהאנשים הסובלים מPFPS  קיימת early peak rear foot eversion  וכן אצל חלק אחר נמצא כי אצל חלק מהאנשים הסובלים מPFPS  delayed foot pronation  (; C. J. Barton, Levinger, Menz, & Webster, 2009Barton et al., 2011) ניתן להבין כי הממצאים אינם עיקביים בין המחקרים. לגבי התיאוריה הגורסת בהפחתת כוחות ההחזר נמצא כי חומרים מסויימים עשויים להפחית את כוחות אלו, ואילו לגבי התיאוריה הנויירומוטורית לא ניתן להסיק כל מסקנות משום שאין מספיק מחקרים באיכות גבוהה(Mills et al., 2010).

מכאן ניתן להבין שתחום המדרסים מלא בסתירות ודעות שונות. מטרת העבודה היא לסקור את השפעת המדרסים על פציעות עומס יתר ולבדוק האם ישנם קווים מנחים שעל פיהם המטפל יכול להחליט מתי ניתן להיעזר במדרסים לטיפול בפציעות רביע תחתון .

1. שאלה קלינית:

מהי השפעת מדרסים מוכנים או מותאמים על פגיעות שריר שלד ברביע תחתון ?

2. שיטת החיפוש
   • מילות החיפוש

• נעשה חיפוש ב Pubmed
• היסטורית החיפוש:

• AND in builder
• OR in builder
• NOT in builder
• Delete from history
• Show search results
• Show search details

• AND in builder
• OR in builder
• NOT in builder
• Show search results
• Save as a My NCBI Collection

1.תוצאות חיפוש השפעת מדרסים ומילות חיפוש הקשורות לפתולוגיות

• AND in builder
• OR in builder
• NOT in builder
• Delete from history
• Show search results
• Show search details

• AND in builder
• OR in builder
• NOT in builder
• Show search results
• Save as a My NCBI Collection

2. חיפוש עבור Achilles tendinopathy

3. הערכת איכות המאמרים

NA Not Available

סך הכל נמצאו 51 מחקרים המתאימים למדדי הכללה בכל הסקירות מתוך 3791 מחקרים שנמצאו. מתוכם 36 היו RCT או CT.

בסקירה שערכו 2008 Hume et al. נמצא כי מדרסים הראו יעילות בטיפול בפציעות . סוגי המדרסים היו שונים, סמי רגידים מוכנים, סמי רגידים מותאמים ומדרסים רכים. מדרסים סמי רגידים מוכנים הראו יעילות טובה ביחס למדרסי דמה מותאמים  רכים על plantar faciitis ב 3 ו 12 חודשים בכאב ופונקציה. מדרס רגידי מותאם הראה יעילות טובה בהשוואה לתרופות אנטי דלקתיות וכן בהשוואה למתיחות וזאת בהערכה הכללית הסופית. לגבי PFPS נמצא מדרס סמי רגידי הראה יעילות טובה והפחתת כאב ושיפור פונקציה. איכות הראיות דורגה בUCT. נמצא כי איכות הראיות במחקר שבדק את השפעת מדרסים סמי רגידים לפני-אחרי היתה גבוהה. כמו כן במחקר שבדק מדרסים רגידים או סמי רגידים לעומת סד לילה נמצא איכות ראיות טובה. למניעה של Shin splints נמצאה יעילות גבוהה וכן יעילות בינונית למניעה של שברי מאמץ.

Hume et al. 2008

הסקירה של  2008Hawke et al. חילקה את המחקרים ל 12 סוגים וזאת בהתאם לסוגי ההתערבויות. סקירה זו התייחסה להשפעת מדרסים מותאמים על פתולוגיות כף רגל אצל מבוגרים. לא קיימת התייחסות לסוג המדרסים בכל אחת מ 12 ההתערבויות, אם כי קיימת התייחסות לאופן לקיחת המידה, המודדים, סוג המדרס והחומר ממנו עשוי המדרס אך לא בהקשר של 12 ההתערבויות. ניתן לראות כי ב Painfull pes cavus נמצאו ראיות באיכות gold לשימוש במדרסים. בשאר המצבים הראיות באיכות silver עם עדיפות למדרס למעט Painful hallux valgus+ bunion ב 12 שבועות שאז עדיף ניתוח.

Hawke et al. 2008

Barton et al. 2010 סקרו מחקרים שבדקו השפעת מדרסים שונים על PFPS. מתוך המחקרים שניים  הם RCT ורק במחקר אחד (Collins et al., 2008) אפשר לחשב גודל אפקט. ציינתי את המחקרים נוספים שנסקרו אך יש לשים לב כי התוצאות הם מתוך המחקרים עמם ללא בדיקה של הסוקרים. משום איכות המאמרים ומספר הנבדקים הנמוך, קיים קושי להוציא מסקנות לגבי השימוש במדרסים על PFPS. עם זאת ניתן ללמוד מהתוצאות כי מדרסים יעילים מרפידות לאחר 6 שבועות, אך ללא הבדל לאחר 12 שבועות או 52 שבועות, כמו כן שילוב פיזיותרפיה ומדרסים טוב יותר ממדרסים.

Barton et al. 2010

בסקירה של Collins et al. 2007 בחרו הסוקרים לחלק את השפעת המדרסים בצורה דיכוטומית למחקרי מניעת פציעות רביע תחתון ומחקרי טיפול בפציעות רביע תחתון וזאת ללא התייחסות לפציעות מסויימות.

על פי תוצאות הסקירה קיימת יעילות במניעה של פציעות רביע תחתון על ידי מדרסים. מחקרים אלה בוצעו רובם ככולם על חיילים בשלבי טירונות, כך שהאוכלוסיה היתה הומוגנית, כאן מדד התוצאה העיקרי היה Incidence of injury. לגבי יעילות הטיפול בפציעות רביע תחתון על ידי מדרסים, נמצא כי אין הבדלים מובהקים בין ההתערבויות השונות. כאן האוכלוסיה היתה הטרוגנית ומדדי התוצאה ייצגו כאב ופונקציה. כמו כן לא נמצא הבדל מובהק בין מדרסים מותאמים למדרסים מוכנים.

1. 2007 et COLLINS

בסקירה על טיפול שמרני ב Chronic midportion Achilles tendinopathy(Scott, Huisman, & Khan, 2011), נמצא RCT שמצא יעילות בשימוש של רפידות מותאמות לעומת חוסר טיפול. משום שקבוצות ההתערבות היו קטנות לא ניתן היה לחשב את האפקט. למרות התוצאה המרשימה של הפחתת כאב ב50%, קיים קושי להמליץ באופן חד משמעי על מדרסים לטיפול בבעיה על פי תוצאות מחקר יחיד.

Scott et al. 2011

Numbers needed to treat

במונחים של NNT ניתן לראות כי קיימת יעילות של 4 למדרס מותאם ביחס למדרס דמה לטיפול ב plantar faciitis וכן למדרסים לעומת רפידות ב 6 שבועות. קיימת יעילות של 5 לטיפול ב painful pes cavus במדרס מותאם לעומת מדרס דמה וקיימת עדיפות לניתוח על פני מדרס ב Painful halux valgus+bunion.

תופעות לוואי למדרסים

חלק מהמאמרים ציינו תופעות לוואי למדרסים שבגינם הפסיקו המשתתפים במחקר להשתמש בהם. תופעות הלוואי כללו חוסר נוחות, ,כאב(Collins et al., 2007), שלפוחיות ושיפשופים( Barton et al., 2010).

4. סיכום

עבודה זו באה לבדוק את השפעת מדרסים על פגיעות שריר שלד ברביע תחתון. העבודה סקרה 5 סקירות. שתי סקירות( Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007; Hume et al., 2008) בדקו פגיעות שריר שלד על רביע תחתון, כאשר סקירה אחת Collins, Bisset,) McPoil, & Vicenzino, 2007) חילקה את הפגיעות למניעה וטיפול ללא התייחסות מיוחדת לכל פגיעה. סקירה נוספת( Barton et al.,  2010) בדקה השפעת מדרסים על PFPS וסקירה אחת(Scott, Huisman, & Khan, 2011)בדקה טיפולים שמרניים ל Chronic midportion Achilles tendinopathy.

ניתן לראות כי נמצאה יעילות במניעת פגיעות מסוג stress fractures ו shin splints ללא קשר לסוג המדרס ( מוכן/מותאם )( Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007). יחד עם זאת קיים קושי בהשלכת תוצאות אלו לאוכלוסיה הכללית וזאת משום שמחקרי המניעה נעשו על טירונים בצבא. אוכלוסיה זו שונה מאוכלוסיה הרגילה או אוכלוסיית הספורטאים בעומסים שהיא חווה( Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007) . יחד עם זאת קיימת מחלוקת לגבי השפעת מדרסים על פגיעות קיימות ( טיפול באמצעות מדרסים ). Hume et al. 2008 טוענים כי קיימת יעילות לטיפול ב  PFPS באמצעות מדרסים וזאת על בסיס מחקר יחיד. Barton et al. 2010 טוענים כי לא ניתן לקבוע את השפעת המדרסים לטיפול ב PFPS  משום שחסרים מחקרים איכותיים והמחקרים הקיימים מתקשים להראות יעילות על פני התערבויות אחרות.

טיפול ב Plantar faciitis באמצעות מדרסים נמצא יעיל במידה בינונית לפי Hume et al. 2008 ו Hawke et al. 2008 ,כמו כן נמצא יעילות גבוהה לטיפול ב (Hawke et al., 2008 ), Painfull pes cavus  אך Collins et al. 2007 לא מצאה כל יעילות בטיפול בפגיעות שריר שלד ברביע תחתון. מחלוקת זו ניתנת להסבר על ידי ניתוחים סטיסטיים שונים, מדדי הכללה שונים, וסולמות הערכה שונים בכל אחת מהסקירות.

ממצא חשוב מתוך עבודה זו הוא, כי אין כל הבדל בין מדרסים מותאמים לבין מדרסים מוכנים בהשפעתם על כאב ופונקציה(Collins et al., 2007). ממצא זה נתמך גם על ידי Finestone et al. 2004 ביחס לשכיחות פציעות.

לגבי מידת היעילות של מדרסים על Chronic midportion Achilles tendinopathy  לא ניתן לקבוע בוודאות משום חוסר במחקרים(Scott, Huisman, & Khan, 2011). קיימת הסכמה בין המחקרים כי על מנת לבסס יעילות השימוש במדרסים על פגיעות שונות יש צורך במחקרים נוספים וחישוב ה Power טרם המחקר(Hawke et al., 2008 Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007 ; Barton et al., 2010).

5. השלכת ממצאים על השדה הקליני:

מדרסים נמצאו יעילים למניעה של Tibial stress fractures, Metatarsal stress fractures, shin splints( Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007; Hume et al., 2008).

מדרסים נמצאו ככלי טיפולי לטיפול ב Painfull pes cavus ו Plantar faciitis.

לא ניתן לקבוע בשלב זה יעילות מדרסים על ( Barton et al., 2010) PFPS או Chronic midportion Achilles tendinopathy (Scott, Huisman, & Khan, 2011).כמו כן לא נמצא הבדל מובהק בין מדרסים מוכנים למדרסים מותאמים. יש לציין כי מדרסים מוכנים ניתן לספק מהר יותר ועלותם נמוכה יותר( Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007).

6. השלכת הממצאים על מחקר Further research

נמצא כי מדרסים אינם משפיעים באופן כללי על מדדים קינטים וקימנטיים, לכן יש צורך במחקרים שמטרתם לבדוק השפעת מדרסים על בעיה מסויימת ביחס למדדים אלו(Barto et al., 2010). מחקרים עתידיים צריכים לבדוק מדדי תוצאה פונקציונאלים ביחס למדדים ביומכאנים כמו שיפור בעמדה של גפה תחתונה, שליטה במפרק הסב טלרי, שינוי קינטי וקינמטי בגפה תחתונה על ידי השפעה על כוחות בהעמסת משקל(Hume et al., 2008) כמו כן מחקרים שעושים שימוש במדדים מהימנים ותקפים כדי לקבוע מהם המאפיינים אצל אדם שיכולים לנבא הצלחה בהפנייה למדרסים Barton et al., 2010)(.  תחום מחקר נוסף הוא השפעת מדרסים מחומרים שונים על בעיות שונות וכן קביעת הגדרה אחידה לסוגי המדרסים השונים( Collins, Bisset, McPoil, & Vicenzino, 2007).

References

Almeida, S. A., Williams, K. M., Shaffer, R. A., & Brodine, S. K.  (1999). Epidemiological patterns of musculoskeletal injuries and physical training. Medicine and Science in Sports and Exercise, 31(8), 1176.

American College of foot and Ankle Orthopedics and Medicine. (2006). Prescription custom foot orthoses practice guidelines. Www.Acfaom.Org.

Barton, C. J., Munteanu, S. E., Menz, H. B., & Crossley, K. M. (2010). The efficacy of foot orthoses in the treatment of individuals with patellofemoral pain syndrome: A systematic review. Sports Medicine, 40(5), 377.

Barton, C. J., Levinger, P., Webster, K. E. & Menz, H. B. (2011). Relationships between the foot posture index and foot kinematics during gait in individuals with and without patellofemoral pain syndrome. Journal of Foot and Ankle Research, 4, 10.

Barton, C. J., Levinger, P., Menz, H. B., & Webster, K. E. (2009). Kinematic gait characteristics associated with patellofemoral pain syndrome: A systematic review. Gait & Posture, 30(4), 405-416.

Collins, N., Bisset, L., McPoil, T., & Vicenzino, B. (2007). Foot orthoses in lower limb overuse conditions: A systematic review and meta-analysis. Foot Ankle International, 28(3), 396.

Collins, N., Crossley, K., Beller, E., Darnell, R., McPoil, T., & Vicenzino, B. (2008). Foot orthoses and physiotherapy in the treatment of patellofemoral pain syndrome: Randomised clinical trial. BMJ. British Medical Journal, 337, a1735.

Eng, J. J., & Pierrynowski, M. R. (1993). Evaluation of soft foot orthotics in the treatment of patellofemoral pain syndrome. Physical Therapy, 73(2), 62.

Finestone, A., Novack, V., Farfel, A., Berg, A., Amir, H., & Milgrom, C. (2004). A prospective study of the effect of foot orthoses composition and fabrication on comfort and the incidence of overuse injuries. Foot Ankle International, 25(7), 462.

Franklyn Miller, A., Wilson, C., Bilzon, J., & McCrory, P. (2011). Foot orthoses in the prevention of injury in initial military training: A randomized controlled trial. American Journal of Sports Medicine, 39(1), 30.

Hawke, F., Burns, J., Radford, J. A., & du Toit, V. (2008). Custom-made foot orthoses for the treatment of foot pain. Cochrane data base of systeatic reviews, 3, CD006801. DOI:10.1002/14651858.CD006801.pub2.

Hossain,  M., Alexander, P., Burls,  A., & Jobanputra, P. Foot orthoses for patellofemoral pain in adults. Cochrane Database of Systematic Reviews 2011, Issue 1. Art. No.: CD008402. DOI: 10.1002/14651858.CD008402.pub2.

Hume, P., Hopkins, W., Rome, K., Maulder, P., Coyle, G., & Nigg, B. (2008). Effectiveness of foot orthoses for treatment and prevention of lower limb injuries : A review. Sports Medicine, 38(9), 759.

Mills, K., Blanch, P., Chapman, A., McPoil, T., & Vicenzino, B. (2010). Foot orthoses and gait: A systematic review and meta-analysis of literature pertaining to potential mechanisms. British Journal of Sports Medicine, 44(14), 1035.

Powers, C. M., Chen, P. Y., Reischl, S. F., & Perry, J. (2002). Comparison of foot pronation and lower extremity rotation in persons with and without patellofemoral pain. Foot Ankle International, 23(7), 634.

Scott, A., Huisman, E., & Khan, K. (2011). Conservative treatment of chronic achilles tendinopathy. Canadian Medical Association. Journal CMAJ, 183(10), 1159.